hadracha.co.il

אימון אישי – חוק המאמנים בישראל – ברכות והסתייגויות / אלי כהן

 

ברכותיי על היוזמה להסדיר את עבודת המאמנים האישיים בחוק. לדעתי אם החוק ינוסח נכון ויעבור בכנסת הוא ייטיב עם האימון כפרופסיה ועם מעמד העוסקים בו ויפקח את עיני הציבור. אך לפני מספר ימים קראתי את נוסח החוק המוצע והתעוררו בי שאלות ותהיות רבות אותן ניסיתי לרכז ולמקד ככל האפשר. לדעתי יש בהן כדי לשרת את המטרה של הסדרת עבודת המאמנים האישיים בישראל. הוספתי לצידן את תשובותיי כדי להבהיר את עמדתי. 

 

השאלות  
ראשית, האם יש חוק דומה למגשרים ? או למוהלים ? האם נזקם הפוטנציאלי לציבור קטן יותר ? כמדומני שלא. מה יהא על כל ה"יועצים" וה"מטפלים" למיניהם המומחים מטעם עצמם ואין כל חוק החל עליהם (כמו אסטרולוגים, קוראי בקפה ובקלפים, רבנים, ואחרים) המייעצים בתחומי הרוח והנפש ? האם הרגולאטור מתכוון לפקח גם עליהם ? כנראה שלא וטוב שכך. יש גבול ליכולתו של הרגולאטור בתחום הפיקוח שלא לדבר על גבולות יכולתו בתחומי האכיפה. היעדר רגולציה אין משמעו שהציבור פטור מלהיזהר אלא להיפך – שעליו להגביר את ערנותו ו"ייזהר הקונה". ודאי אין משמעו שהעוסקים במקצועות אלה פטורים מאחריות מקצועית ללקוחותיהם.

   

האם ייתכן שמי שמתקרא כיום  "יועץ" "מורה" "מטפל" או "מדריך" עשוי להיות בעצם גם מאמן אף שאינו מתקרא כלל מאמן ? ודאי שכן. האם כדאי שבעלי מקצוע אלה יידעו להשתמש בשיטות העבודה של מאמן ? ודאי שכן, שהרי ככל שיהיו יותר אנשים העושים שימוש נבון ומיומן בשיטות האימון אנו נהיה חברה בריאה וטובה יותר. האם הרגולאטור יוכל לפקח הלכה למעשה על תוכן פעילותם ? ספק רב. האם הציבור יידע לפקח על תוכן פעילותם ? כמעט ודאי שלא.  

 

סוגי המאמנים
מה הם סוגי המאמנים המוכרים לנו כיום העושים שימוש בתואר מאמן ?
מאמן כושר, ספורט, וכיוצ"ב – שדה פעולתו העיקרי הוא גוף האדם ומטרתו העיקרית היא העצמה גופנית ע"י שיפור מיומנות תפקודית של הגוף בתחום מסוים.
מאמן עסקים, ניהול, זוגיות, הורות, קריירה, תקציב המשפחה וכיוצ"ב – שדה פעולתו העיקרי הוא רוח האדם ומטרתו העיקרית היא העצמה מקצועית ע"י שינוי הרגלים ודפוסי פעולה ושיפור מיומנויות המחשבה והדעת בתחום מסוים.
מאמן לחיים – שדות פעולתו הם רוח האדם ונפש האדם כאחת ומטרתו היא העצמה כוללת ושיפור איכות החיים הכללית ע"י מגוון רחב של כלים ושיטות.
יחד עם זאת יש בכל אחד מהנ"ל משהו מכל היתר. למשל:  גם מאמן כושר מפעיל את רוח האדם ופועל לא רק להעצמה גופנית אלא גם להעצמה מקצועית אך אין זה משנה לדעתי את הסיווג לעיל.  

 

נחיצות הרגולציה
מתי באמת אימון כפרופסיה דורש הסדרה ורגולציה ? לדעתי התערבות הרגולאטור דרושה כאשר מדובר ב"אימון לחיים". אימון זה מטפל בנפשו ורוחו של אדם הן ע"י סיוע לסילוק מחסומי העבר והן ע"י סיוע למימוש חלומות העתיד בכל תחומי החיים. הדעת נותנת שלא ניתן להצעיד אדם למימוש חלומותיו ושיפור איכות חייו ללא טיפול בגורמים מעברו הטמונים עמוק בנפשו, הפוגעים ברוחו ומעכבים אותו, כפי שעושה הפסיכותרפיה. הדעת גם נותנת שלא מספיק טיפול בעברו של אדם אלא דרוש דבר מה נוסף כדי להצעידו למימוש חלומותיו וזו הרי כל תכלית האימון בכלל. זה לדעתי החידוש העיקרי של ה"אימון לחיים" שאיתגר בין היתר פסיכולוגים לא מעטים לרכוש לעצמם כלי אימון ולסייע ללקוחותיהם המסוגלים לכך לעשות צעדים של ממש לשינוי חייהם.  

 

האימון כפרופסיה 
הייתכן שאימון לחיים יהיה פרופסיה נפרדת מפסיכותראפיה ? לדעתי כן. לא בכדי תפס האימון מקום נכבד בעולם ובישראל. יחד עם זאת, לדעתי יהיה צורך להבדיל בין פסיכולוג העוסק בפסיכותראפיה החייב לעמוד בדרישות חוק הפסיכולוגים לבין מאמן בעל השכלה והכשרה מתאימה וניסיון מתאים החייב לעמוד בדרישות חוק המאמנים. איזה חוק יחול על פסיכותרפיסט העוסק באימון או על מאמן העוסק בפסיכותראפיה ? כנראה ששני חוקים גם יחד – הן חוק הפסיכולוגים והן חוק המאמנים.  

 

במה שונה הפרופסיה של המאמן לחיים מזו של יועץ המס, רואה החשבון ועורך הדין שלהם יש לשכה וחוק משלהם ? כל האחרונים עוסקים בעיקרם בענייני ממון ויש למדינה אינטרס עצמאי משלה לעגן את פעילותם בחוק כי המדינה עצמה עלולה להינזק אם תשלומי המס לא יהיו כשורה, ומערכת המשפט תהיה מסורבלת אם מי שאינו בקיא בסדרי הדין יופיע בפניה. לעומתם המאמן כלל אינו מופיע בפני רשויות המדינה, והוא עוסק במגוון תחומים ולא רק בענייני ממון ובידו לסייע ללקוחו לקחת את גורלו בידיו ולהגיע למחוז חפצו. ההשוואה הנדרשת ( אם בכלל ) היא לחוק הפסיכולוגים ולא לחוק יועצי המס (ראוי לציין שבסעיף 11 א' לחוק יועצי המס נקבע "מאמן למתמחים" - האם חוק המאמנים המוצע יחול גם עליו ? כנראה שהמחוקק טרם נתן דעתו לכך). 

 

נחיצות חוק מאמנים בישראל 
למה בכל זאת דרוש לנו בישראל חוק מאמנים ? לדעתי אלה הסיבות:
א. להזהיר את הציבור מפני הנזקים של אימון לחיים מידי מי שאינו מוכשר לכך.
ב. להציב רף מקצועי גבוה להכשרתם של העוסקים באימון לסוגיו כפרופסיה.
ג. להבליט את חשיבות האימון כתפיסת עולם ודרך חיים המועילה לחברה.  

 

הגדרת האימון
האם החוק המוצע מבחין בין מאמן כדורגל ( שהוא בעיקר מדריך גופני ומקצועי ) לבין מאמן עסקי, ניהולי או זוגי או משפחתי וכו' ( שהוא מעין מדריך מקצועי ומסייע רוחני ) לבין מאמן לחיים ( שהוא מעין פסיכולוג ומסייע רוחני ) ? לדעתי לא, אך יש צורך דחוף באבחנה כזו. האם החוק המוצע מגדיר ממש אימון מהו ? לדעתי לא. ומי יגדיר מהו בכלל אימון כפרופסיה ? לדעתי ראוי שהמחוקק יתייעץ עם בעלי האסכולות השונות אך ינקוט עמדה ויכריע בעצמו בסוגיה זו. ההגדרה המקובלת עלי היא שהאימון הוא תהליך פיתוח אישי, באמצעות הנעה לפעולה, בגישה שיתופית, מכוח יכולתו של הלקוח, בעידודו ותיווכו של המאמן (בהקשר זה מעניין לעיין בפסק הדין בת.א. 010315/01 פישלר פנחס נגד אתי דנינו המנסה להגדיר את הפסיכותראפיה -  כמעט ללא הצלחה).

 

המועצה
מי יבחר את המועצה הקבועה בחוק המוצע ? האם אין בחוק המוצע ייסוד של עוד גילדה במסווה של הגנה על שלום הציבור ? לדעתי יש בהחלט חשש כזה וראוי להימנע מכך. האם אלו שיזכו להיתר המועצה לפי החוק המוצע יהיו אכן פחות מסוכנים לציבור ? הייתכן שדווקא בהיתר זה של המועצה יהא כדי להפחית את ערנות הציבור ולהגביר את הסכנה - בדיוק הפוך מכוונת יוזמיו ? לדעתי יש בהחלט סכנה כזו וראוי להימנע ממנה.   

 

חוקתיות החוק
האם החוק המוצע לא סותר את חוק יסוד חופש העיסוק ? האם הוא אכן לתכלית ראויה והאם הוא מידתי ? לדעתי הוא אכן לתכלית ראויה, והוא יהיה מידתי רק לאחר עבודת מיקוד וליטוש נוספת.  

 

הצעה 
הדרך האלטרנטיבית לחקיקת חוק המאמנים עוברת לדעתי דרך רגולציה מתונה יותר וגורפת פחות המבחינה היטב בין סוגי המאמנים כאמור לעיל, וכן בין מאמן לא מומחה לבין מאמן מומחה, תוך הדגשת חשיבות המומחיות הפרופסיונאלית ואזהרה לציבור מפני מי שאינו מומחה.  
לפי הצעתי מאמן "מומחה" יידרש לעמוד במבחנים קבועים בחוק כדי להשתמש בתואר "מומחה" בצמוד למומחיות הפרופסיונאלית הרלבנטית. יחד עם זאת כל אדם הרוצה להתקרא מאמן ללא התואר מומחה יהיה חופשי לעשות כן בדיוק כפי שכמעט כל מטפל או יועץ או מגשר ואפילו מוהל עושה כן כיום ללא כל הגבלה בחוק. נקל להוכיח שהצעה זו תיתן מענה טוב יותר למצב השורר כיום בישראל.  

 

מבחני המומחיות
להלן המבחנים המוצעים לקבלת תואר מומחה:
א. השכלה רלבנטית – תואר ראשון לפחות במוסד אקדמי או השכלה של מינימום שעות במוסד מוכר בתכנית מוכרת ( למשל "מאמן עסקי מומחה" יזדקק להשכלה בכלכלה או מנהל עסקים או ראיית חשבון "מאמן לחיים מומחה" יזדקק להשכלה בפסיכולוגיה, "מאמן לניהול מומחה" יזדקק להשכלה ניהולית רלבנטית, ו"מאמן משפחתי מומחה" יזדקק להשכלה בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית וכו'  )
ב. מומחיות פרופסיונאלית וניסיון מוכח – 7 שנות ניסיון בעבודה בתחום הפרופסיונאלי (למשל: "מאמן ניהולי מומחה" יהיה בעל ניסיון מוכח בניהול ו/או בייעוץ ניהולי ו"מאמן משפחתי מומחה" יהיה בעל ניסיון מוכח בייעוץ למשפחות ובעל משפחה משלו, "מאמן לחיים מומחה" יהיה בעל ניסיון מוכח במקצוע טיפולי כפסיכולוג, עובד סוציאלי וכו').
ג. חתימה על קוד אתי - כללי האתיקה של לשכת המאמנים בישראל או הקוד האתי של ICF .
ד. תעודת הסמכה לאימון מבית ספר מוכר בישראל או בחו"ל -  יינתן פטור זמני ואורכה של כמה שנים למאמנים הקיימים העומדים ב 3 הקריטריונים הנ"ל להשלים את הסמכתם. תכני הלימוד ונוסח מבחני ההסמכה ייקבעו ע"י הרגולאטור בהתייעצות עם לשכת המאמנים בישראל ( הגדרת התנאים להענקת מעמד מוכר לבתי הספר חורגת ממסגרת מאמר זה).
ה. רישום - העומדים בקריטריונים הנ"ל יירשמו בפנקס המאמנים המומחים שיתנהל בלשכת המאמנים בישראל בציון תחום מומחיותם הפרופסיונאלי.
שינוי כזה במצב השורר בישראל הוא לדעתי אתגר מספיק גדול אף שמדובר ברגולציה מתונה יותר; שינוי כזה הוא מידתי יותר וישים יותר ותועלתו מרובה מנזקו. אין לדעתי ספק שהוא יעודד מאמנים רבים להפוך למומחים באמצעות התמקצעות והתמחות ויפקח את עיני הציבור להיזהר מפני מי שאינם מומחים. הוא גם יימנע כך מהקמת עוד גילדה הפוגעת מעצם טבעה בחופש העיסוק. באותה מידה ברור שאין כל צורך להסדיר את עבודת מאמני הכושר והספורט ודומיהם בחוק מסוג זה.

 

לפני סיום
בהקשר זה מומלץ לקרוא את ספרו של מילטון פרידמן "קפיטליזם וחירות" ואת המאמר המאלף של קרמניצר ואחרים בנושא "חופש העיסוק - מתי על המדינה לקבוע בחוק תנאי כניסה לעיסוק מקצועי?" ראוי לציין כי ללשכת המאמנים בישראל צריך ויכול להיות תפקיד חשוב בעידוד ההתמקצעות וההתמחות לצד פיתוח כללי אתיקה מקצועית לאימון כפרופסיה, תוך סיוע צמוד לרגולאטור לבצע את מלאכתו. ככזו יש לדעתי למחוקק אינטרס מובהק לעגן את מעמדה המקצועי של לשכת המאמנים בישראל בחוק המאמנים כאמור לעיל, ואף לסייע בידה להפיץ את עקרונות האימון בישראל. 
כולי תקווה שמאמר זה יצליח לתרום במשהו לתהליך החקיקה של חוק המאמנים, ולהסדרה מקצועית טובה של מקצוע האימון - לתועלת החברה וציבור המאמנים בישראל. 
   
אלי כהן הוא יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר העוסק בליווי עסקים משפחתיים, מנהל הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המציעה תכנית גישור ייחודית לעסקים משפחתיים.

 

כל הזכויות שמורות  © 
                                 
                            

המידע במאמרים הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי.
נבקש לא לעשות כל שימוש במאמרים ללא קבלת רשותנו מראש ובכתב.

02 - 586 - 1001

לפרטים צרו קשר

שם:
דוא"ל:
טלפון:
אומרים עלינו